שאלות על הבורסה.
תשובות מהדוחות.

ניתוח הדוחות הכספיים השנתיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב (עבור השנים 2021–2025) מעלה כי 26 חברות נסחרות מציגות רצף מלא של 4 עליות שנתיות רצופות ברווח הנקי לאורך 5 הדוחות השנתיים האחרונים (2021, 2022, 2023, 2024, 2025), תוך שמירה על רווחיות חיובית בכל אחת ואחת מהשנים.

אם בוחנים חלון של 4 דוחות שנתיים (2022–2025; 3 עליות שנתיות רצופות בין 4 שנים רווחיות), מצטרפות 21 חברות נוספות (סה"כ 47 חברות).

26 החברות עם צמיחה רצופה ברווח הנקי לאורך 5 השנים האחרונות (2021–2025)

הטבלה להלן מציגה את הרווח הנקי המדווח במיליוני ש"ח עבור כל חברה בכל אחת מהשנים:

חברות נוספות עם רווחיות וצמיחה רצופה ב-4 השנים האחרונות (2022–2025)

אם מקלים מעט את הדרישה ובודקים רצף צמיחה לאורך 4 השנים האחרונות המדווחות (2022 עד 2025; 3 עליות שנתיות רצופות תוך שמירה על רווח חיובי בכל 4 השנים), מתווספות 21 חברות נוספות:

• טכנולוגיה ושירותים: אברא, פיימנט.
• שירותים פיננסיים, ביטוח והשקעות: אי.בי.אי. בית השקעות, מור גמל ופנסיה, מיטב בית השקעות, כלל עסקי ביטוח, צור שמיר.
• נדל"ן ובנייה: אלון רבוע כחול, מגדלי ים תיכון, מדיפאואר, רבוע כחול נדל"ן.
• מסחר, תעשייה ואנרגיה: דור אלון, ביכורי השדה, כנפיים, מקס סטוק, סנו, פלסאון תעשיות, שופרסל, שלמה החזקות, אורדע.

כיסוי והערות מתודולוגיות

• הנתונים מתבססים על הדוחות הכספיים השנתיים המדווחים בבורסה (2021–2025) לכלל החברות הפעילות (ללא חברות שנמחקו מהמסחר).
• רווח נקי מחושב בשקלים חדשים (המורים בדוחות במט"ח הומרו לשקלים לפי שערי החליפין המדווחים).
• חברות אג"ח בלבד (כגון חברת החשמל, הפניקס גמא ותעשייה אווירית) נכללו בבדיקה שכן הן מדווחות דוחות כספיים מלאים בבורסה.

בסריקה של כלל החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב (נסרקו 998 חברות, מתוכן ל-936 קיימים נתונים כספיים תקופתיים), נמצאו 2 חברות בלבד המציגות רווח נקי חיובי ועולה מרבעון לרבעון ברציפות לאורך 6 הרבעונים האחרונים (מ-Q1 2025 ועד Q2 2026):

1. הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ (ענף שירותים פיננסיים)
2. נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות בע"מ (ענף טכנולוגיה / תעשייה ביטחונית)

פירוט המגמה והרווח הנקי לפי רבעונים

1. הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ

החברה מציגה גידול רציף ועקבי ברווח הנקי בכל אחד מ-6 הרבעונים האחרונים:

• רבעון 1, 2025: 35.79 מיליון ש"ח [מקור: דוח 1664238, Q1_2025]
• רבעון 2, 2025: 43.61 מיליון ש"ח [מקור: דוח 1683839, Q2_2025]
• רבעון 3, 2025: 49.98 מיליון ש"ח [מקור: דוח 1702110, Q3_2025]
• רבעון 4, 2025: 51.66 מיליון ש"ח [מקור: דוח 1726162, YEAR_2025]
• רבעון 1, 2026: 77.42 מיליון ש"ח [מקור: דוח 1740880, Q1_2026]
• רבעון 2, 2026: 78.94 מיליון ש"ח [מקור: דוח 1761423, Q2_2026]

2. נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות בע"מ

מטבע הפעילות והדיווח של החברה הוא דולר ארה"ב (USD). החברה מציגה זינוק מתמשך ברווחיותה בכל 6 הרבעונים האחרונים (הנתונים מוצגים במטבע הדיווח המקורי דולר ובתרגום לשקלים):

• רבעון 1, 2025: 20.57 מיליון דולר (~76.58 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1665191, Q1_2025]
• רבעון 2, 2025: 23.22 מיליון דולר (~78.25 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1684772, Q2_2025]
• רבעון 3, 2025: 28.17 מיליון דולר (~93.05 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1701699, Q3_2025]
• רבעון 4, 2025: 31.70 מיליון דולר (~101.09 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1727082, YEAR_2025]
• רבעון 1, 2026: 38.26 מיליון דולר (~121.06 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1740447, Q1_2026]
• רבעון 2, 2026: 53.65 מיליון דולר (~159.87 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1762409, Q2_2026]

כפי שניתן לראות בתרשים, שתי החברות מציגות מומנטום חיובי רציף, כאשר מגמת העלייה ברווח הנקי נשמרת מרבעון לרבעון לאורך כל התקופה.

בשוק ההון הישראלי ישנן חברות רבות הפועלות בתחום מחשוב הענן, פתרונות SaaS ותשתיות ענן. נתוני הדוחות הכספיים מציגים חברות המדווחות על מגזר דיווח/סעיף הכנסות ייעודי לתחום הענן, לצד חברות המשלבות שירותי ענן כחלק מפורטפוליו הפעילות הכולל שלהן.

1. חברות המדווחות על סעיף/מגזר הכנסות ייעודי מתחום הענן

להלן החברות המפרידות בדוחותיהן הכספיים את הכנסות מפעילות הענן:

• נייס (NICE): פועלת בתחום פתרונות תוכנה לניהול חוויית לקוח (CX) וניהול מרכזי שירות. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא פלטפורמת הענן CXone. החברה מדווחת על הכנסות ענן (Cloud) שהסתכמו בכ-8.17 מיליארד ש"ח (כ-2.39 מיליארד דולר) בשנת 2025, ובכ-1.91 מיליארד ש"ח ברבעון הראשון של 2026 [מקור: דוח 1723501, YEAR_2025; דוח 1739589, Q1_2026].
• מלם-תים אחזקות: מדווחת על מגזר "תשתיות וענן", אשר רשם הכנסות של כ-760.1 מיליון ש"ח ורווח תפעולי של כ-31.8 מיליון ש"ח ברבעון השני של 2026 [מקור: דוח 1764338, Q2_2026].
• מטריקס אי.טי: מדווחת על מגזר "פתרונות ענן, תשתיות מחשוב ומערכות בישראל ובחו"ל", אשר רשם הכנסות של כ-548.9 מיליון ש"ח ורווח של כ-40.1 מיליון ש"ח ברבעון השני של 2026 [מקור: דוח 1763967, Q2_2026].
• פיקס סולושנז (לשעבר א.מ.ת. מיחשוב): פועלת בשני מגזרים הקשורים לתחום:
  1. תשתיות ענן, מחשוב וסייבר: הכנסות של כ-269.5 מיליון ש"ח ברבעון השני של 2026.
  2. תוכנה, יישומי ענן ודיגיטל: הכנסות של כ-99.4 מיליון ש"ח ברבעון השני של 2026 [מקור: דוח 1765412, Q2_2026].
• לייבפרסון (LivePerson): מדווחת על מגזר פעילות יחיד סביב פלטפורמת הענן הדיגיטלית שלה – Conversational Cloud, עם הכנסות של כ-57.0 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של 2026 [מקור: דוח 1740175, Q1_2026].
• גילת טלקום: מדווחת על מגזר "תקשורת אינטרנט וענן" (המספק שירותי תקשורת ואינטרנט), עם הכנסות של כ-10.7 מיליון ש"ח ברבעון השני של 2026 [מקור: דוח 1764801, Q2_2026].
• ווטר אי או (Water.io): מדווחת על הכנסות משירותי ענן, מסך עבודה ואפליקציה בהיקף של כ-32.8 אלף ש"ח במחצית הראשונה של 2026 [מקור: דוח 1767773, H1_2026].
• אנרג'ין טכנולוגיות: מציגה מגזר לפיתוח ואספקת גישה לתוכנה לניתוח מידע גנטי בענן במודל SaaS [מקור: דוח 1766323, H1_2026].

2. חברות נוספות המספקות פתרונות, תשתיות ושירותי ענן

מעבר לחברות המפרידות את הכנסות הענן למגזר נפרד, חברות טכנולוגיה ו-IT נוספות מפרטות בדוחותיהן פעילות נרחבת בתחום הענן:

• פורמולה מערכות: חברת אחזקות טכנולוגית (המחזיקה במטריקס, ספיינס, מג'יק וכו') המספקת פתרונות בתחומי הענן, הדיגיטל והסייבר [מקור: דוח 1541741, Q2_2023].
• חילן: מציעה פתרונות תשתיות מחשוב, ענן וסייבר באמצעות חברות הבת (כגון ווי אנקור ו-CloudModality) במגזר הפתרונות העסקיים [מקור: דוח 1763676, Q2_2026].
• אברא טכנולוגיות מידע: מספקת שירותי תוכנה, הטמעה, יישום מערכות ופתרונות ענן [מקור: דוח 1764321, Q2_2026].
• ספידווליו: מספקת שירותי IT בתחומי הדיגיטל, תשתיות הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית [מקור: דוח 1766078, H1_2026].
• אקסל סולושנס גרופ: עוסקת בייבוא, הפצה ואינטגרציה של מוצרי תקשורת, אבטחת מידע ותשתיות ענן [מקור: דוח 1767328, Q2_2026].
• פאלו אלטו נטוורקס: חברת סייבר גלובלית המספקת פלטפורמות אבטחת מידע, בין היתר להגנה על תשתיות ענן (Cloud Security) [מקור: דוח 1768206, YEAR_2026].
• נאייקס (Nayax): פועלת בתחום הפינטק והתשלומים ומספקת מערכת ניהול ובקרה בענן במודל SaaS [מקור: דוח 1664171, Q1_2025].
• אודיוקודס: מספקת פלטפורמות תקשורת מבוססות ענן ופתרונות Voice AI עבור סביבות עבודה דיגיטליות [מקור: דוח 1732552, YEAR_2025].
• גילת רשתות לוויין: מספקת פלטפורמות מבוססות ענן לרשתות תקשורת לווייניות בפס רחב [מקור: דוח 1702291, Q3_2025].
• אייקון גרופ: עוסקת בהפצת פתרונות מחשוב, תוכנה, ענן ואבטחת מידע של יצרנים בינלאומיים (כדוגמת HPE, IBM ו-Lenovo) [מקור: דוח 1763134, Q2_2026].
• טראקנט: מפתחת פלטפורמה מבוססת ענן למיטוב תובלה יבשתית ושרשרת אספקה [מקור: דוח 1767717, H1_2026].
• פוםוום: מפעילה פלטפורמה דיגיטלית מבוססת ענן לתיעוד חווייתי ועיבוד תוכן אוטומטי בפארקי שעשועים ואטרקציות [מקור: דוח 1767742, H1_2026].
• איידנטי הלת'קייר: מציעה פלטפורמת ענן (SaaS) לניהול ומעקב מלאי רפואי ותיעוד קליני בבתי חולים [מקור: דוח 1767613, H1_2026].
• יוניטרוניקס: מספקת פלטפורמת SaaS לניהול נתונים בענן כפתרון משלים לבקרי אוטומציה תעשייתיים [מקור: דוח 1765784, Q2_2026].

בחינת דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסת תל אביב מעלה מספר חברות בולטות שהציגו גידול ברווח הגולמי, אך במקביל סבלו מירידה ברווח הנקי.

תופעה זו מתרחשת לרוב כאשר הגידול התפעולי הישיר נשחק בדרך לשורה התחתונה כתוצאה מ:

1. עלייה בהוצאות הנהלה, מכירה ושיווק (OPEX) – בעקבות התרחבות סניפים, גידול בשטחי מסחר ועליית שכר.
2. זינוק בהוצאות המימון (נטו) – כתוצאה מסביבת ריבית גבוהה, גידול בחוב פיננסי, והוצאות מימון בגין התחייבויות חכירה (IFRS 16).
3. השפעות מט"ח וגידור – הפרשי שער שליליים והפסדים מעסקאות גידור.
4. בסיס השוואה גבוה / אירועים חד-פעמיים – רווחי הון או רווחי רכישה הזדמנותית שנרשמו בתקופה המקבילה ולא חזרו על עצמם.

חברות בולטות שבהן הרווח הגולמי עלה והרווח הנקי ירד

להלן השוואה בין תוצאות 2025 ל-2024 בחברות הבולטות (במיליוני ש"ח):

הסבר מפורט לפי הדוחות הכספיים

1. פוקס (companyId 1140)

• מה קרה בתוצאות: הרווח הגולמי גדל ב-407.1+ מיליון ש"ח (הגיע ל-4.078 מיליארד ש"ח), אך הרווח הנקי ירד ב-80.5- מיליון ש"ח (ל-320.0 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1765519, Q2_2026].
• הסיבה לפי הדוחות: העלייה ברווח הגולמי נבעה מתרחבות נטו בשטחי המסחר ומירידה בעלויות הרכש עקב היחלשות הדולר והאירו. מנגד, השורה התחתונה נפגעה בשל:
  • עלייה בהוצאות מכירה ושיווק: גידול במצבת הסניפים, הוצאות שכר ופחת נכסי זכות שימוש.
  • זינוק בהוצאות המימון: גידול חד בהוצאות מימון בגין התחייבויות חכירה (תקן IFRS 16) וריבית על הלוואות בנקאיות ואג"ח [מקור: דוח 1765519, Q2_2026].

2. אאורה (companyId 373)

• מה קרה בתוצאות: הרווח הגולמי צמח ב-77.2+ מיליון ש"ח (ל-496.8 מיליון ש"ח), אך הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-52.1- מיליון ש"ח (ל-280.7 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1729852, YEAR_2025].
• הסיבה לפי הדוחות: הצמיחה ברווח הגולמי נבעה מעלייה בהיקף הפרויקטים שבביצוע ובאיכותם. הירידה ברווח הנקי נבעה משני גורמים מרכזיים:
  • בסיס השוואה גבוה ב-2024: בשנת 2024 נרשם רווח חד-פעמי חריג מרכישה במחיר הזדמנותי של חברת הבנייה 'מגידו' בסך כ-73 מיליון ש"ח.
  • שינוי תקינה חשבונאית: יישום עמדת סגל 11-6 שדחתה הכרה ברווחי שערוך של נדל"ן מסחרי [מקור: דוח 1729852, YEAR_2025].

3. שטראוס גרופ (companyId 746)

• מה קרה בתוצאות: הרווח הגולמי עלה ב-113.0+ מיליון ש"ח (ל-2.501 מיליארד ש"ח), אך הרווח הנקי ירד ב-214.0- מיליון ש"ח (ל-497.0 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1762866, Q2_2026].
• הסיבה לפי הדוחות: הרווח הגולמי השתפר הודות לעדכוני מחירי מכירה, ירידה במחירי חומרי גלם (בעיקר הקפה הירוק) ומהלכי להתייעלות תפעולית. השחיקה ברווח הנקי נבעה מהפרשי תרגום מט"ח שליליים (התחזקות השקל מול הריאל הברזילאי), גידול בהוצאות הנהלה ומכירה, ושינויים בנטל המס והמימון.

4. רמי לוי (companyId 1445)

• מה קרה בתוצאות: הרווח הגולמי עלה ב-106.1+ מיליון ש"ח (ל-1.855 מיליארד ש"ח), בעוד הרווח הנקי ירד ב-36.4- מיליון ש"ח (ל-223.0 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1764608, Q2_2026].
• הסיבה לפי הדוחות: הצמיחה ברווח הגולמי הושגה מהתרחבות הפעילות המסחרית, שיפור תנאי הסחר מול הספקים והרחבת המותג הפרטי. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקר מתשלומי מימון נטו גבוהים יותר (בעקבות הפסדי הפרשי שער מגידור מט"ח והרחבת התחייבויות חכירה בסניפים) וגידול בהוצאות ההפעלה [מקור: דוח 1764608, Q2_2026].

5. ריטיילורס (companyId 1908)

• מה קרה בתוצאות: הרווח הגולמי גדל ב-99.2+ מיליון ש"ח (ל-1.338 מיליארד ש"ח), אך הרווח הנקי ירד ב-49.6- מיליון ש"ח (ל-70.5 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1763849, Q2_2026].
• הסיבה לפי הדוחות: הגידול ברווח הגולמי נובע מהתרחבות בשטחי המסחר ופתיחת סניפים חדשים. מנגד, השורה התחתונה נפגעה כתוצאה מ:
  • ירידה במכירות בחנויות זהות (SST) במותגים נייקי ופוט לוקר בישראל.
  • התחזקות השקל מול מטבעות הפעילות בחו"ל (פגיעה בתרגום התוצאות).
  • גידול חד בהוצאות המימון בעקבות מהלך ארגון מחדש של החוב (נטילת הלוואות ארוכות טווח בהיקף כ-363 מיליון ש"ח ו-13 מיליון אירו) והתחייבויות חכירה [מקור: דוח 1742730, Q1_2026].

6. דיפלומט (companyId 1867)

• מה קרה בתוצאות: הרווח הגולמי עלה ב-55.8+ מיליון ש"ח (ל-809.6 מיליון ש"ח), אך הרווח הנקי ירד ב-5.5- מיליון ש"ח (ל-114.9 מיליון ש"ח) [מקור: דוח 1765078, Q2_2026].
• הסיבה לפי הדוחות: השיפור ברווח הגולמי נובע מעדכוני מחירים ושיפור בתמהיל המכירות. הרווח הנקי קטן עקב גידול בהוצאות המימון (כולל הפרשה חריגה בגין הליך גישור בסך 7 מיליון ש"ח) וחולשה תפעולית בפעילות בדרום אפריקה [מקור: דוח 1744998, Q1_2026].

הנתונים נסקרו מתוך הדוחות הכספיים וניתוחי הדירקטוריון של החברות המדווחות בבורסת תל אביב.

נמצאו 33 חברות פעילות (שאינן מחוקות ממסחר) שאימתו את כל 4 התנאים הנדרשים (הכנסות שנתיות מעל 1 מיליארד ש"ח, שיעור רווח נקי מעל 10%, תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת, וחוב פיננסי נטו קטן מההון העצמי).

כיסוי והגדרת הנתונים:

• היקף הסריקה: נסרקו כל החברות הפעילות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
• מקורות הנתונים: נתוני הכנסות, רווחיות, תזרים מפעילות שוטפת והון עצמי נלקחו מהדוחות הכספיים השנתיים המעודכנים ביותר (שנת 2025). נתוני החוב הפיננסי הנטו הם החוב המדווח על ידי החברות כפי שחולץ מתמציות הדיווחים התקופתיים (Q1/Q2 2026).
• חוב פיננסי נטו שלילי: חברות המציגות חוב פיננסי נטו שלילי (עודף מזומנים נטו) מקיימות את התנאי שהחוב הפיננסי הנטו קטן מההון העצמי.

רשימת החברות שעמדו בכל הקריטריונים:

בחינת מכפיל הרווח הנוכחי ביחס למכפיל הרווח ההיסטורי הממוצע (החל מתחילת שנת 2023 ועד כיום, ספטמבר 2026) מעלה מספר חברות שנסחרות כיום במכפיל רווח נמוך משמעותית מהממוצע ההיסטורי שלהן.

מכפיל רווח נמוך במיוחד ביחס להיסטוריה יכול להצביע על תמחור נוח יחסית של המניה, אך לעיתים הוא תוצאה של אירועים חד-פעמיים (כגון רווח יוצא דופן שנרשם ברבעונים האחרונים ומנפח את כ Bogus/TTM net profit) או שינוי לרעה בציפיות השוק לגבי ענף מסוים.

חברות בולטות שנסחרות במכפיל רווח נמוך מהממוצע ההיסטורי שלהן (עד כ-50% מהממוצע):

* הערה לגבי ממשק דיווח: חברות ביטוח, שותפויות מוגבלות וחברות אחזקה מדווחות במתכונת חשבונאית שונה מחברות תעשיה וטכנולוגיה, ולפיכך יחסי המכפיל שלהן אינם ברוי-השוואה ישירה לחברות בענפים כוללים אחרים.

מקרים של מכפיל נוכחי קיצוני (מתחת ל-1.5):

קיימות חברות שבהן המכפיל הנוכחי נמוך במיוחד (פחות מ-1.5), דבר הנובע בדרך כלל מאירוע רווח חד-פעמי יוצא דופן שנרשם בדוחות הכספיים של 12 החודשים האחרונים:

• עמיעד: מכפיל נוכחי של 0.01 מול ממוצע היסטורי של 35.20.
• מטעי הדר: מכפיל נוכחי של 0.65 מול ממוצע היסטורי של 5.61.
• בלייד ריינג'ר: מכפיל נוכחי של 0.45 מול ממוצע היסטורי של 3.57.
• יעקובי קבוצה: מכפיל נוכחי של 0.93 מול ממוצע היסטורי של 19.93.
• המשביר 365: מכפיל נוכחי של 1.20 מול ממוצע היסטורי של 17.19.

נקודות מרכזיות לניתוח:

1. מגזר הנדל"ן: מספר חברות נדל"ן מניב ובנייה בולטות (כגון ג'י סיטי, איירפורט סיטי, אפי נכסים, אלרוב נדל"ן ואספן גרופ) מציגות מכפילים נוכחיים הנמוכים ב-50%-70% מהממוצע הרב-שנתי שלהן.
2. טכנולוגיה ומסחר: חברות כמו נייס, פורמולה מערכות וארית תעשיות מציגות מכפילי רווח נמוכים משמעותית מרמות השיא והממוצעים ההיסטוריים שבהם נסחרו בשנים האחרונות.
3. היקף הנתונים: הניתוח מתבסס על חברות פעילות הרשומות למסחר בבורסת תל אביב (ללא חברות שנמחקו מסחר) בעלות רצף נתונים של מכפילי רווח חיוביים (רווחיות מתמשכת) מבוססי רווח מיוחס לבעלי המניות.

מתוך 126 חברות במדד ת"א-125 שנבדקו (נכון ל-4 בספטמבר 2026), נמצאו 29 חברות שנסחרות במכפיל רווח רשמי של הבורסה (Maya official P/E) בטווח שבין 10 ל-14.

נתונים סטטיסטיים בולטים:

• מכפיל חציוני: 11.25 (מזרחי טפחות)
• מכפיל מקסימלי: 13.91 (אמפא)
• מכפיל מינימלי בקבוצה: 10.11 (וילאר)

רשימת החברות והמכפילים (מסודרות מהגבוה לנמוך):

1. אמפא – 13.91
2. מנורה מבטחים החזקות – 13.69
3. רציו יהש – 13.57
4. גב ים – 13.33
5. אמות – 12.65
6. הראל השקעות – 12.43
7. עמרם – 12.10
8. איילון – 12.00
9. מליסרון – 11.92
10. ארגו פרופרטיז – 11.75
11. מגדל ביטוח – 11.69
12. מיטב בית השקעות – 11.47
13. בינלאומי – 11.35
14. ביג – 11.33
15. מזרחי טפחות – 11.25
16. לאומי – 11.13
17. אל על – 11.12
18. פועלים – 11.05
19. פיבי – 11.04
20. איידיאיי ביטוח – 10.99
21. להב – 10.83
22. ריט 1 – 10.78
23. דיסקונט – 10.62
24. נטו מלינדה – 10.52
25. סלקום – 10.33
26. ישרס – 10.23
27. קרסו מוטורס – 10.23
28. סלע קפיטל נדל"ן – 10.15
29. וילאר – 10.11

מכפיל הרווח של מדד ת"א-125 מחושב כיחס בין סך שווי השוק של החברות במדד לבין סך הרווח הנקי המצטבר שלהן ב-12 החודשים האחרונים (ולא כממוצע אריתמטי פשוט של מכפילי החברות הבודדות).

לפי נתוני הבורסה (נכון ל-4 בספטמבר 2026), מחושבות שתי גרסאות של מכפיל הרווח למדד:

1. מכפיל רווח כולל (כולל חברות מפסידות)

• מכפיל: 18.22
• היקף המדגם: 125 חברות מתוך 126 החברות במדד (חברה אחת ללא נתוני רווח/שווי זמינים).
• משמעות: חישוב זה כולל את כל החברות במדד בעלות נתונים פיננסיים, כאשר הפסדיהן של 10 חברות מופסדות מופחתים מסך הרווחים של החברות המרוויחות.
• נתוני הבסיס לחישוב:
  • סך שווי שוק כולל: כ-1,750.83 מיליארד ש"ח
  • סך רווח נקי מצטבר (נטו): כ-96.10 מיליארד ש"ח

2. מכפיל רווח לחברות מרוויחות בלבד

• מכפיל: 17.05
• היקף המדגם: 115 חברות מרוויחות מתוך 126 החברות במדד.
• משמעות: חישוב זה מביא בחשבון רק את החברות שהציגו רווח נקי חיובי ב-12 החודשים האחרונים, ומנטרל חברות מפסידות.
• נתוני הבסיס לחישוב:
  • סך שווי שוק של החברות המרוויחות: כ-1,686.77 מיליארד ש"ח
  • סך רווח נקי מצטבר של החברות המרוויחות: כ-98.92 מיליארד ש"ח

כיסוי ונתונים נוספים

• סך חברות במדד: 126
• חברות מרוויחות: 115
• חברות מפסידות: 10 (סך הפסדים מצטבר: כ-2.82 מיליארד ש"ח)
• חברות ללא נתון תקף: 1

להלן החברות במדד ת"א 125 בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים (TTM), נכון ל-4 בספטמבר 2026.

החברות המובילות בתשואת דיבידנד במדד ת"א 125

נתונים סטטיסטיים וכלליים על המדד

• כיסוי: נבדקו כל 126 החברות המרכיבות את מדד ת"א 125.
• תשואה ממוצעת במדד: 3.04%.
• חציוני (מדיאן): 2.05%.
• רבעון עליון (P75): תשואת דיבידנד של כ-4.40% ומעלה.

דגש לגבי תשואות גבוהות במיוחד: תשואת דיבידנד מחושבת על בסיס חלוקות הדיבידנד בפועל ב-12 החודשים האחרונים ביחס למחיר המניה הנוכחי. תשואה דו-ספרתית גבוהה במיוחד עשויה לנבוע מדיבידנד חד-פעמי חריג (כגון מימוש נכס) או מירידה במחיר המניה, ואינה מהווה התחייבות לחלוקה דומה בעתיד.

בשוק ההון הישראלי (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) נסחרות מספר רב של חברות העוסקות בנדל"ן מניב ויזמי למשרדים, פארקי הייטק ושטחי תעסוקה בישראל.

להלן סקירה של החברות הבולטות, בחלוקה לפי אופי הפעילות:

1. חברות נדל"ן מניב מובילות (Large & Mid-Cap)

חברות אלו מחזיקות, מנהלות ומפתחות פורטפוליו נרחב של מגדלי משרדים, פארקי הייטק ושטחי תעסוקה בישראל:

• אמות השקעות – מתמחה בנדל"ן מניב בישראל, עם פורטפוליו בולט של מגדלי משרדים ופארקי תעסוקה באזורי ביקוש (כגון מגדלי ToHa, אמות משפט, אמות אטריום ועוד).
• גב-ים – ממובילות התחום בישראל, מתמחה בייזום, הקמה והשכרה של פארקי הייטק, פארקים עסקיים ומגדלי משרדים מרכזיים (כגון גב-ים הרצליה, מת"ם חיפה, פארק הייטק גב-ים נגב בבאר שבע, רחובות ועוד).
• קבוצת עזריאלי – חברת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל; לצד מרכזי המסחר והקניונים, מחזיקה ומפתחת מגדלי משרדים מהבולטים בארץ (כגון מרכז עזריאלי תל אביב, עזריאלי שרונה, עזריאלי חולון ועוד).
• מבנה נדל"ן – מהחברות הגדולות בישראל בנדל"ן מניב, עם פריסה ארצית נרחבת של שטחי משרדים, תעשייה, לוגיסטיקה ומסחר.
• מליסרון – לצד הקניונים ומרכזי המסחר, מחזיקה ומפתחת פארקי משרדים והייטק (כגון עופר כרמל, עופר פתח תקווה ומגדל עופר בתל אביב).
• ויתניה – חברה המתמחה בייזום, הקמה והשכרה של מגדלי משרדים ומתחמי תעסוקה (כגון מגדל ויתניה בתל אביב, ויתניה הרצליה פיתוח ועוד).
• ישרס / ישרס אחזקות – חברה ותיקה בנדל"ן מניב בישראל, המחזיקה בפארקים טכנולוגיים, בנייני משרדים ומבני תעשייה.
• הכשרת הישוב – מחזיקה ומפתחת נכסי משרדים ומסחר מרכזיים בישראל (כגון מגדל נמרודי בבני ברק ומגדלי תעסוקה נוספים).
• איירפורט סיטי – פועלת בנדל"ן מניב בישראל, ובין נכסיה הבולטים פארק העסקים איירפורט סיטי, מגדלי משרדים ומתחמים מסחריים.
• רבוע כחול נדל"ן – מחזיקה בפורטפוליו נדל"ן מניב בישראל הכולל שטחי משרדים, מסחר ולוגיסטיקה.
• לוינשטין נכסים / משולם לוינשטין – פועלות בייזום, הקמה, השכרה וניהול של מבני משרדים, מסחר ותעשייה בישראל (כגון מגדל לוינשטין).
• אינטרגאמא – מחזיקה בנכסי משרדים ומסחר מניבים בהרצליה פיתוח ובנתניה.

2. קרנות השקעה במקרקעין (REIT)

קרנות ריט הרשומות למסחר בישראל ומחזיקות בנכסי משרדים ותעסוקה מניבים:

• ריט 1 – קרן ה-REIT הראשונה והגדולה בישראל, בעלת תיק נכסים מגוון הכולל נתח מהותי של מגדלי משרדים ופארקי תעסוקה.
• סלע קפיטל נדל"ן – קרן ריט הפועלת בישראל בלבד, עם פורטפוליו מגוון של משרדים, שטחי מסחר ותעשייה.
• מניבים ריט – קרן ריט המתמחה בנדל"ן מניב בישראל, בעיקר במשרדים, תעשייה ולוגיסטיקה.

3. חברות יזמיות וחברות נדל"ן מעורבות

חברות העוסקות בייזום, הקמה, שיווק או החזקה של מגדלי משרדים ומתחמי תעסוקה בישראל (לעיתים בשילוב מגורים ומסחר):

• אקרו קבוצה – מתמחה בייזום והקמת מגדלי משרדים ומגורים, בעיקר באזורי ביקוש במטרופולין תל אביב.
• ישראל קנדה – יוזמת ומקימה פרויקטים רחבי היקף של מגדלי משרדים, תעסוקה ומגורים.
• חג'ג' נדל"ן – פועלת בייזום והקמה של מגדלי משרדים ומתחמים מעורבי שימושים באזורי ביקוש.
• קבוצת תדהר – ייזום, הקמה והחזקה של מגדלי משרדים, פארקי תעסוקה ומתחמי לוגיסטיקה.
• ב.ס.ר הנדסה – מתמחה בייזום, הקמה וניהול קבוצות רכישה ופרויקטים הנדסיים להקמת מגדלי משרדים ותעסוקה.
• קרסו נדל"ן – עוסקת בייזום והחזקה של שטחי משרדים ומסחר לצד נדל"ן למגורים.
• דורסל – חברת נדל"ן מניב המתמקדת בנכסי משרדים, הייטק ותעשייה בישראל.
• נתנאל מניבים – יוזמת ומחזיקה נכסים מניבים למשרדים ומסחר בישראל.
• הילה משרדים – עוסקת בייזום, הקמה, השכרה וניהול של מגדלי משרדים ותעסוקה.
• רבד – מחזיקה ומשכירה נכסי משרדים וקרקעות בישראל.
• תורג'מן – מחזיקה ויוזמת נדל"ן מניב למשרדים ומסחר בישראל.
• גירון פיתוח / דסטיני נדל"ן – מחזיקה ומשכירה מבני משרדים, מסחר ותעשייה בישראל.

4. חברות החזקות

• אלווני חץ – מרכזת את פעילות הנדל"ן המניב למשרדים בישראל דרך החברה הבת אמות (לצד החזקה בנכסי משרדים בארה"ב ובבריטניה).
• נכסים ובניין / דסק"ש – פועלות בתחום המשרדים והתעסוקה בישראל בעיקר דרך שליטתן בחברת גב-ים.

הערת כיסוי: הסקירה מתבססת על דיווחי החברות, פילוחי המגזרים והפרופילים המדווחים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. נתונים אלו אינם כוללים חברות שמניותיהן נמחקו מהמסחר (חברות מחוקות מוחרגות כברירת מחדל).

לקרדן אן.ווי. (Kardan N.V.) שתי סדרות אגרות חוב הנסחרות בבורסה בתל אביב (סדרה א' וסדרה ב').

ריבית ותנאים מרכזיים של אגרות החוב

דגשים והתפתחויות בולטות לגבי החוב [מקור: דוח כספי לרבעון 2 2026]

1. היקף החוב המאזני:
   נכון ל-30 ביוני 2026, התחייבות החברה בגין אגרות החוב מסדרות א' וב' הסתכמה בסך של כ-213.8 מיליון אירו (כ-726 מיליון ש"ח). החוב מסווג במלואו כהתחייבות שוטפת [מקור: דוח כספי לרבעון 2 2026, דוח על המצב הכספי].

2. מצב נזילות והערת "עסק חי":
   בדוחותיה הכספיים נכללת הערת עסק חי בשל גירעון בהון העצמי (כ-225 מיליון אירו המיוחס לבעלי המניות) וגירעון בהון החוזר. להערכת הנהלת החברה, לא היו בידיה המקורות הכספיים לפריעת האג"ח במועד הפירעון המקורי (דצמבר 2026) ללא הסדר חוב [מקור: דוח דירקטוריון לרבעון 2 2026, באור 1ב].

3. הצעת הארכת מועד הפירעון (הסדר חוב):
   ביום 30 ביולי 2026 אישרו אסיפות מחזיקי אגרות החוב (סדרות א' וב') לפעול להכנת מסמכים והגשת בקשה לבית המשפט להארכת מועד פירעון אגרות החוב בשנתיים נוספות – עד ליום 31 בדצמבר 2028 [מקור: דוח דירקטוריון לרבעון 2 2026, סעיף 1].

4. סטטוס המסחר:
   מניות החברה נמחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב ב-16 ביוני 2026, אך אגרות החוב ממשיכות להיסחר כסדרן.

בשוק אגרות החוב קיימים שני מושגים מרכזיים להגדרת ה"ריבית":

1. שיעור הקופון הנקוב (Coupon Rate): הריבית השנתית שהאג"ח משלמת לפי תנאי ההנפקה המקוריים (באחוזים מהערך הנקוב).
2. תשואה לפדיון (Yield to Maturity): התשואה השנתית הצפויה למשקיע הקונה את האג"ח במחיר השוק הנוכחי ומחזיק בה עד לפדיון.

להלן אגרות החוב הקונצרניות בעלות שיעור הקופון הנקוב הגבוה ביותר בבורסה לניירות ערך בתל אביב:

עשר אגרות החוב בעלות הקופון הנקוב הגבוה ביותר

(מוצגות 10 אגרות החוב המובילות מתוך דירוג של 20)

נקודות שחשוב לקחת בחשבון:

• מחיר שוק מול ערך נקוב: קופון נקוב גבוה אינו מבטיח תשואה גבוהה בפועל. אם האג"ח נסחרת בפרמיה (מחיר שוק גבוה מ-100 אגורות לערך נקוב), התשואה לפדיון בפועל תהיה נמוכה משיעור הקופון.
• תשואות לפדיון חריגות / שליליות: אג"חים מסוימות נסחרות בדיסקאונט עמוק או בדיפולט/הסדר חוב, דבר המשפיע באופן חזק על חישוב התשואה לפדיון הצפויה.

היקף כיסוי הנתונים:

הדירוג בוצע מתוך 891 אגרות חוב בעלות נתוני קופון תקפים מתוך 1,016 אגרות חוב הנסקרות במאגר הבורסה.

להלן ניתוח כמותי ותמחורי מלא עבור אלומה אופציה 1 (סימול: אלום.א1), נכון ל-3 בספטמבר 2026:

1. נתוני בסיס ותנאי האופציה

2. ניתוח שווי פנימי וערך זמן

• שווי נאיבי (ערך פנימי - Intrinsic Value):
  $$\text{Intrinsic Value} = \max(0, 105.90 - 100.00) = \mathbf{5.90\text{ אגורות}}$$
  הערך הנאיבי מציג את הרווח המיידי במידה והאופציה הייתה ממומשת כעת למניה ונמכרת בשוק.

• ערך זמן בשוק (Time Value):
  $$\text{Time Value} = \text{מחיר שוק} - \text{שווי נאיבי} = 8.10 - 5.90 = \mathbf{2.20\text{ אגורות}}$$
  ערך הזמן מהווה כ-27.16% ממחירה הכולל של האופציה בשוק, ומבטא את הפרמיה שהשוק משלם עבור פוטנציאל עליית המניה ב-59 הימים שנותרו עד לפקיעה.

3. תמחור לפי מודל בלאק ושאולס (Black-Scholes)

על פי מודל בלאק ושאולס (קירוב אירופאי), השווי ההוגן התיאורטי של האופציה נתון להלן:

4. פער תמחור, דיסאקאונט ומנוף

• פער תמחור (Mispricing):
  מחיר השוק של האופציה (8.10 אגורות) נמוך משווי המודל ההוגן (9.99 אגורות) ב-1.89 אגורות.
• שיעור דיסאקאונט (Discount %):
  האופציה נסחרת בדיסאקאונט של כ-18.96% ביחס לשווי ההוגן לפי מודל בלאק ושאולס.
• מנוף נאיבי (Gearing):
  $$\frac{\text{מחיר מניה}}{\text{מחיר אופציה}} = \frac{105.90}{8.10} \approx \mathbf{13.07}$$
• מנוף אפקטיבי (Effective Gearing / Lambda):
  $$\Delta \times \text{Gearing} = 0.6862 \times 13.07 \approx \mathbf{8.97}$$
  משמעות: עלייה/ירידה תיאורטית של 1% במחיר המניה צפויה להשפיע בכ-8.97% על מחיר האופציה (בקירוב מקומי לפי המודל).

5. ביצועים וטווח מסחר (52 שבועות)

• טווח 52 שבועות באופציה: 4.00 – 16.90 אגורות.
• טווח 52 שבועות במניית הבסיס: 70.00 – 113.00 אגורות.
• שינוי מחיר מתחילת השנה (YTD):
  • מניית אלומה: $+22.29\%$
  • אלומה אופציה 1: $-14.74\%$
    (השחיקה במחיר האופציה למרות העלייה במניה נובעת מקיצור הזמן לפקיעה והשחיקה בערך הזמן).

לפי מודל בלאק ושולס (Black-Scholes), תמחור בחסר של אופציה/כתב אופציה מתרחש כאשר מחיר השוק של האופציה נמוך מהשווי ההוגן התיאורטי שהמודל מחשב (דיסקאונט חיובי).

להלן נתוני התמחור נכון ל-3 בספטמבר 2026. מתוך 86 אופציות/כתבי אופציה שנסקרו בבורסה בתל אביב, ל-76 אופציות קיימים נתוני תמחור תקפים במודל (באופציות מסוימות חסרים נתוני שוק או שהיחס בין המחיר לשווי חורג מגבולות הסבירות הסטטיסטיים).

עשר האופציות בעלות ההנחה האחוזית (Discount %) הגבוהה ביותר

הטבלה הבאה מציגה את האופציות הנסחרות בדיסקאונט האחוזי הגבוה ביותר מול השווי ההוגן לפי בלאק ושולס:

אופציות בולטות לפי פער כספי באגורות (Mispricing in Agorot)

כאשר בוחנים את הפער האבסולוטי באגורות (ללא קשר לאחוז ההנחה), אופציות בסכומים נקובים גבוהים מציגות את הפערים הכספיים הגדולים ביותר בין מחיר השוק לשווי ההוגן:

1. אפקון החז אפ 1 (אפקון החזקות):
   • מחיר שוק: 28,660.00 אגורות | שווי הוגן: 30,286.16 אגורות
   • פער בחסר: 1,626.16 אגורות (דיסקאונט של 5.4%)
2. טיאסג'י אפ 1 (טיאסג'י):
   • מחיר שוק: 4,324.00 אגורות | שווי הוגן: 5,901.57 אגורות
   • פער בחסר: 1,577.57 אגורות (דיסקאונט של 26.7%)
3. פאי סיאם אפ 1 (פאי סיאם):
   • מחיר שוק: 340.00 אגורות | שווי הוגן: 954.34 אגורות
   • פער בחסר: 614.34 אגורות (דיסקאונט של 64.4%)
4. תדיראן גרופ אפ1 (תדיראן גרופ):
   • מחיר שוק: 4,107.00 אגורות | שווי הוגן: 4,603.79 אגורות
   • פער בחסר: 496.79 אגורות (דיסקאונט של 10.8%)

דגשים ומשתמשי המודל

• פרמטרי המודל: התמחור ההוגן מחושב לפי מודל בלאק ושולס (קירוב אירופי), בהסתמך על ריבית חסרת סיכון של בנק ישראל (3.5%) וסטיית תקן היסטורית שמחושבת על פני 252 ימי מסחר של מניית הבסיס.
• אופי הנתון: הערכת שווי לפי בלאק ושולס היא תיאורטית בלבד ואינה מהווה ציטוט מסחר או המלצת השקעה. תמחור בחסר בשוק עשוי לנבוע מסחירות נמוכה, סיכוני דילול או ציפיות השוק שאינן משתקפות בתנודתיות ההיסטורית בלבד.

נכון למועד הנתונים המעודכן, לחברת אאורה (אאורה השקעות בע"מ) אין כתבי אופציה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לפיכך, לא קיימים כתבי אופציה נסחרים של החברה ולכן לא נגזר להם שווי הוגן או מחיר שוק.

ניירות הערך הנסחרים של אאורה בבורסה:

1. מניה רגילה: אאורה (מספר נייר: 373019)
2. איגרות חוב קונצרניות (רגילות):
   • אאורה אג"ח טז (מספר נייר: 3730579)
   • אאורה אג"ח יז (מספר נייר: 1193580)
   • אאורה אג"ח יח (מספר נייר: 1203405)
   • אאורה אג"ח יט (מספר נייר: 1223296)

מקור: לפי נתוני הבורסה לניירות ערך.

כאשר בוחנים איזה אופציות (כתבי אופציה) הן "הכי זולות", ניתן להסתכל על הנתונים משתי זוויות מרכזיות:

1. תמחור חסר (דיסקאונט לעומת שווי תיאורטי): אופציות הנסחרות בשוק במחיר הנמוך באופן המשמעותי ביותר בהשוואה להערכת השווי התיאורטית שלהן לפי מודל בלאק ושולס (Black-Scholes).
2. מחיר שוק אבסולוטי (באגורות): אופציות שמחיר הסגירה שלהן בשוק הינו הנומינלי הנמוך ביותר.

1. האופציות עם תמחור החסר הגבוה ביותר (דיסקאונט מול שווי תיאורטי)

נכון לנתוני המסחר מ-3 בספטמבר 2026, להלן האופציות המובילות בשיעור הדיסקאונט (הפער באחוזים בין מחיר השוק לשווי התיאורטי):

• אבו מגורים אפ 2 – דיסקאונט של כ-79.0% מתחת לשווי התיאורטי.
• רותם אנרג אפ 10 – דיסקאונט של כ-77.1% מתחת לשווי התיאורטי.
• אבו מגורים אפ 1 – דיסקאונט של כ-69.9% מתחת לשווי התיאורטי.
• פאי סיאם אפ 1 – דיסקאונט של כ-64.4% מתחת לשווי התיאורטי.
• סטרוברי אנ אפ 1 – דיסקאונט של כ-63.0% מתחת לשווי התיאורטי.
• ריי טי אל אפ1 – דיסקאונט של כ-59.0% מתחת לשווי התיאורטי.
• שוב אנרגיה אפ 1 – דיסקאונט של כ-48.9% מתחת לשווי התיאורטי.
• סטארק פאו אפ4 – דיסקאונט של כ-44.6% מתחת לשווי התיאורטי.
• אלומיי אפ 2 – דיסקאונט של כ-38.3% מתחת לשווי התיאורטי.
• עלמדב ריל אפ 1 – דיסקאונט של כ-35.9% מתחת לשווי התיאורטי.

בתרשים לעיל ניתן לראות את ההשוואה בין מחיר השוק בפועל של האופציות לבין השווי התיאורטי המוערך שלהן (באגורות).

2. האופציות הזולות ביותר לפי מחיר שוק אבסולוטי

אם כוונתך למחיר נומינלי נמוך בשוק (באגורות), מבין האופציות שנבחנו בולטות במחיר נמוך:

• ביולייט אפ 10: כ-5.7 אגורות (תמחור חסר של 18.7% מול שווי תיאורטי של כ-7.0 אג').
• ריי טי אל אפ1: כ-7.5 אגורות (תמחור חסר של 59.0% מול שווי תיאורטי של כ-18.3 אג').
• אלומה אופ 1: כ-8.1 אגורות (תמחור חסר של 19.6% מול שווי תיאורטי של כ-10.1 אג').
• אבו מגורים אפ 2: כ-12.4 אגורות (תמחור חסר של 78.9% מול שווי תיאורטי של כ-59.0 אג').
• אוריון אפ 2: כ-19.8 אגורות (תמחור חסר של 27.2% מול שווי תיאורטי של כ-27.2 אג').

היקף הנתונים וסייגים

• כיסוי: הנתונים מבוססים על עיבוד נתונים מ-3 בספטמבר 2026 והקיפו 76 מתוך 86 כתבי אופציה סחירים שנבדקו בבורסה.
• מודל בלאק ושולס: השווי התיאורטי מחושב לפי מודל בלאק-שולס (קירוב אירופי) תוך שימוש בתנודתיות היסטורית (252 ימי מסחר) של מניית הבסיס ושיעור ריבית חסרת סיכון של 3.5%. השווי התיאורטי הוא אומדן מתמטי בלבד ואינו מהווה המלצה, מחיר מובטח למימוש או הצעה להשקעה.

לפי נתוני הבורסה ומאגר דיווחי בעלי העניין (הכולל 559 חברות נסרקות בטווח התאריכים שבין יוני 2017 לספטמבר 2026), קרן פימי (על קרנות הבת שלה, שותפויות ייעודיות וגופי השליטה בראשות ישי דוידי) רשומה כבעלת עניין ב-16 חברות ציבוריות.

לא נבדקו החזקות בשמות באנגלית, יחסים שלא מצוינים בהערות הדיווח, ודיווחים שטרם חולצו. חלק מההחזקות נגזר מהערת מחזיק וממבנה השליטה של הקרן ושל מר ישי דוידי בדרגת מהימנות גבוהה.

רשימת החברות שבהן קרן פימי היא בעלת עניין

לפי נתוני הדיווחים הרבעוניים של הגופים המוסדיים לבורסה (דיווחים רבעוניים CMA), נבדקו שינויי עקביות באחזקות מוסדיות במניות של חברות ציבוריות הנסחרות בתל אביב.

אחזקות המוסדיים מחושבות כשיעור מההון הרשום והמונפק של החברה (לפי חישוב עצמי מול ההון הרשום). הגדלה עקבית מוגדרת כעלייה ברצף של לפחות 4 רבעונים עוקבים (כלומר לפחות 3 עליות רבעוניות עוקבות משמעותיות).

הערת כיסוי ולוחות זמנים: הדיווחים המוסדיים מפורסמים באיחור של כ-3 חודשים. הנתונים המעודכנים ביותר כוללים את רבעונים 2026Q1 ו-2026Q2 (כאשר רבעון 2026Q2 הוא חלקי וגופים מוסדיים נוספים צפויים להשלים דיווחים).

1. חברות עם רצף הגדלה פעיל וארוך במיוחד (6 עד 8 רבעונים ברצף)

חברות אלו מציגות הגדלה רציפה של אחזקות המוסדיים שנמשכת עד לרבעונים האחרונים (2026Q1 / 2026Q2):

2. חברות עם רצף הגדלה פעיל של 5 רבעונים ברצף (עד 2026Q2)

חברות בהן המוסדיים הגדילו אחזקות ב-4 רבעונים עוקבים ברצף (מאמצע 2025 ועד אמצע 2026):

3. חברות עם רצף הגדלה פעיל של 4 רבעונים ברצף (2025Q3 – 2026Q2)

רשימת חברות בולטות שבהן נרשמה הגדלת אחזקות רצופה בכל 4 הרבעונים האחרונים:

• דוניץ: עלייה מ-24.07% ל-41.77%
• אר פי אופטיקל: עלייה מ-10.56% ל-38.05%
• דוראל אנרגיה: עלייה מ-24.09% ל-28.65%
• נקסט ויז'ן: עלייה מ-23.26% ל-25.89%
• קווליטאו: עלייה מ-18.14% ל-25.61%
• קמטק: עלייה מ-18.76% ל-24.69%
• לוזון קבוצה: עלייה מ-16.67% ל-23.83%
• אלביט מערכות: עלייה מ-17.51% ל-20.03%
• ויליפוד אינטרנשיונל: עלייה מ-3.88% ל-16.83%
• ארי נדל"ן: עלייה מ-8.82% ל-15.88%
• אנליסט: עלייה מ-3.47% ל-11.31%
• אברא: עלייה מ-7.64% ל-7.88%

4. רצפים היסטוריים ארוכים בולטים (הגדלה של 8 עד 10 רבעונים ברצף)

לצד הטרנדים הפעילים, הנתונים מראים מספר חברות שבהן נרשמו בעבר הקרוב רצפי הגדלה ממושכים של שנתיים ומעלה:

1. טופ גרופ: רצף של 10 רבעונים (2021Q4 עד 2024Q1) – אחזקת המוסדיים זינקה מ-2.59% ל-13.15%.
2. מגה אור: רצף של 10 רבעונים (2021Q3 עד 2023Q4) – האחזקה עלתה מ-30.70% ל-39.02%.
3. ניו-מד אנרגיה: רצף של 9 רבעונים (2023Q2 עד 2025Q2) – האחזקה עלתה מ-11.72% ל-17.41%.
4. רם און: רצף של 9 רבעונים (2023Q1 עד 2025Q1) – האחזקה עלתה מ-16.65% ל-21.24%.
5. לפידות חלץ: רצף של 9 רבעונים (2022Q4 עד 2024Q4) – האחזקה עלתה מ-3.95% ל-4.64%.
6. הכשרה התחדשות: רצף של 8 רבעונים (2023Q2 עד 2025Q1) – האחזקה עלתה מ-0.80% ל-16.47%.

לפי נתוני הבורסה ודיווחי בעלי העניין, צחי אבו רשום כבעל עניין ב-3 חברות ציבוריות:

פירוט אופן ההחזקה

* המידע לגבי החזקותיו העקיפות בחברות אלו נגזר מהערת מחזיק בדיווחים:

• אבו מגורים: החזקה עקיפה באמצעות חברת "א.י.ז.י. אבו אחזקות בע"מ" וחברת "אבו יחיאל - חברה לבנין בע"מ", החברות בבעלותו ובשליטתו המלאה.
• גפן מגורים: החזקה עקיפה באמצעות חברות בבעלותו המלאה, לרבות באמצעות נאמן.

הערת היקף ובדיקה: לא נבדקו שמות באנגלית, קשרים שלא צוינו במפורש בהערות הדיווחים, או הערות שלא חולצו.

להלן נתוני יתרות השורט מתוך הפלאוט החופשי (Strict Free Float – החזקות הציבור והמוסדיים בלבד, ללא בעלי שליטה ובעלי עניין) עבור חברות מדד ת"א 125, וכן ניתוח השיא ההיסטורי בשוק.

היקף הכיסוי והגדרת הנתונים

• תאריך הנתונים העדכני: השבוע שנפתח ב-28 באוגוסט 2026 (דיווח יתרות השורט השבועי העדכני ביותר המפורסם על ידי הבורסה).
• אוכלוסיית הבדיקה: נבדקו כל 126 החברות המרכיבות כיום את מדד ת"א 125.
• הגדרת הצף (Free Float): הנתונים מתייחסים לשיעור השורט מתוך הפלאוט החופשי הצר (החזקות ציבור ומוסדיים בלבד), נתון הנמדד במאגר החל מספטמבר 2021 (להבדיל ממקדם המשקל של הבורסה במדדים).

החברות במדד ת"א 125 בעלות שיעור השורט הגבוה ביותר כיום

להלן 10 החברות בעלות שיעור יתרות השורט הגבוה ביותר מתוך הפלאוט החופשי במדד ת"א 125 (נכון ל-28.08.2026):

השיא ההיסטורי בשוק ואיזו חברה הגיעה אליו

• השיא ההיסטורי הגבוה ביותר: שייך לחברת ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב).
• שיעור השיא: בתאריך 1 במאי 2026, הגיעה יתרת השורט במניות ג'י סיטי לשיא של 20.83% מתוך הפלאוט החופשי הצר שלה. במועד זה עמדה יתרת השורט על כ-16.74 מיליון מניות, מתוך פלאוט חופשי של כ-80.36 מיליון מניות.

שיאים היסטוריים בולטים נוספים בשוק (מאז ספטמבר 2021):

1. ג'י סיטי – 20.83% (בתאריך 01/05/2026)
2. הכשרה התחדשות – 13.82% (בתאריך 07/04/2022)
3. נכסים ובנין – 12.81% (בתאריך 23/11/2023)
4. רוטשטיין – 11.85% (בתאריך 06/01/2022)
5. ווישור גלובלטק – 10.76% (בתאריך 19/06/2026)
6. חג'ג' נדל"ן – 10.49% (בתאריך 18/08/2022)

להלן נתוני הרכישות העצמיות (במניות ואג"ח) של החברות הבורסאיות המובילות בשנה האחרונה (מ-4 בספטמבר 2025 עד 4 בספטמבר 2026), לפי נתוני הדיווחים לרשות ניירות ערך (טפסים ת085 ות086).

היקף הכיסוי והמקור

• מקור הנתונים: דיווחי ביצוע רכישות עצמיות בבורסה בתל אביב (טופס ת085 למניות, טופס ת086 לאג"ח וכתבי אופציה).
• היקף הסריקה: במאגר הנתונים רשומות 218 חברות שביצעו רכישות עצמיות לאורך השנים. הדירוג שלהלן מציג את 20 החברות המובילות בהיקף הכספי המצטבר של הרכישות (הגדלת החזקה / רכישה חזרה בלבד) במהלך 12 החודשים האחרונים.

20 החברות המובילות ברכישות עצמיות בשנה האחרונה

דגשים ותובנות מרכזיות:

1. הבנקים והפיננסים מובילים את השוק: בנק לאומי ובנק הפועלים לבדם ביצעו רכישות עצמיות בהיקף מצטבר של מעל 2.4 מיליארד ש"ח. יחד עם הפניקס, הראל השקעות, בנק דיסקונט וכלל ביטוח, המגזר הפיננסי מרכז את רוב נפח הרכישות העצמיות בשוק.
2. חברות נדל"ן ואחזקות: ג'י סיטי ואיירפורט סיטי בלטו ברכישות בהיקפים חריגים בגודלם (1.13 מיליארד ש"ח ו-612 מיליון ש"ח בהתאמה).
3. רכישות עצמיות של אג"ח מול מניות: הסכומים בטבלה כוללים רכישות חזרה של מניות ושל אג"ח/ניירות ערך אחרים. בחברות מסוימות (כדוגמת פטרוכימיים), הרכישות התמקדו ברכישה חזרה של סדרות אג"ח של החברה (טופס ת086).

לפי דיווחי ההחזקות המוסדיות לרבעון המדווח האחרון (רבעון 2 של שנת 2026), להלן הגופים המוסדיים שביצעו את השינויים הבולטים ביותר בהחזקתם במניות טבע תעשיות פרמצבטיות:

שימו לב: נתוני ההחזקות המוסדיות מתפרסמים בפיגור של כ-3 חודשים. נתוני רבעון 2 של 2026 מוגדרים כעת כנתונים חלקיים (דווחו 65 קבוצות מדווחות מתוך 74 מדווחות ברבעון הקודם, וגופים נוספים צפויים לדווח). שיעורי ההחזקה מההון המוצגים להלן הם לפי חישוב עצמי מול ההון הרשום.

הקונים הבולטים (לפי תוספת כמות מניות)

המוכרים הבולטים (לפי קיטון בכמות מניות)

* בחלק מהמקרים השווי הכספי הכולל עלה למרות מכירת מניות עקב עליית שער המניה במהלך הרבעון.

מגמה כוללת

מגמת ההחזקות הכוללת של המוסדיים הישראליים במניות טבע לאורך השנים מוצגת בתרשים לעיל. בסוף רבעון 2 של 2026 עמד שווי ההחזקות המוסדיות המדווחות על כ-9.08 מיליארד ש"ח (החזקה מצטברת של כ-7.92% מההון הרשום של החברה).

להלן דיאגרמה וסקירה של יתרות החסר (שורט) במניית ג'י סיטי (חברה 126) במהלך השנתיים האחרונות (ספטמבר 2024 – אוגוסט 2026):

דגשים מנתוני היתרות בחסר:

• שיא יתרות החסר: נרשם בתחילת מאי 2026, אז הגיע היקף השורט לשיא של כ-20.83% מההון הצף האפקטיבי (כ-16.74 מיליון מניות בשווי של כ-185 מיליון ש"ח).
• מגמה לאחרונה: מאירוע השיא במאי 2026 נרשמה ירידה חדה ביתרות החסר.
• תמונת מצב נכון לדיווח האחרון (28 באוגוסט 2026):
  • יתרת חסר במניות: כ-2.80 מיליון מניות.
  • שווי כספי של היתרה: כ-31.87 מיליון ש"ח.
  • אחוז מההון הצף האפקטיבי (ציבור + מוסדיים): כ-3.67%.
  • אחוז מההון הצף לפי מקדם הבורסה: כ-3.64%.
  • ימי כיסוי (SIR): כ-4.3 ימים.

(מקור: דיווחי היתרות בחסר השבועיים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב)

להלן ניתוח של התשואה על ההון (ROE) בחברות הביטוח המובילות בישראל משנת 2018 ועד היום (2025/2026), מלווה בגרף השוואתי הסוקר את קבוצות הביטוח הגדולות וחברות הביטוח הישיר.

מגמות מרכזיות והסברים לפי תקופות

1. שנות 2018–2019: השפעת הריבית האפסית והגדלת העתודות

• חברות הביטוח המסורתיות (הפניקס, הראל, מנורה, מגדל, כלל):

  • בשנת 2018 הציגו החברות תשואה נורמטיבית על ההון בטווח של כ-8.8% עד 10.8% (כאשר כלל סבלה מרווחיות חלשה ומעבר להפסד).
  • בשנת 2019 נפגעה הרווחיות בצורה חדה (תשואה של 2.4% בהפניקס, 3.7% בהראל, והפסדים כבדים במגדל עם כ-11%- וכלל עם כ-10.8%-).
  • הגורם המרכזי: ירידת תשואות האג"ח ועקומת הריבית (סביבת ריבית אפסית) חייבה את החברות לבצע הפרשות עתק להגדלת עתודות הביטוח (במיוחד בביטוחי חיים ובסיעוד במסגרת מבחני השלמת עתודות/LAT), דבר שחתך ישירות את הרווח הנקי.

• ביטוח ישיר (איידיאיי):

  • הציגה תשואה יוצאת דופן על ההון (35.2% ב-2018 ו-31.9% ב-2019) הודות למודל עסקי ישיר, יעילות תפעולית, היעדר חשיפה לביטוח חיים ארוך-טווח בעל ערבויות, והתמקדות בביטוח כללי ורכב הדורשים הון עצמי נמוך יחסית.

2. שנות 2020–2021: התאוששות מהקורונה וגאות בשוקי ההון

• 2020: למרות פרוץ מגפת הקורונה, התאוששות שוקי ההון במחצית השנייה של השנה וירידה בנסועה בכבישים (הפחתת תביעות בביטוח רכב בזמן הסגרים) הובילו להרמת ראש בתשואות (הפניקס עם 14.7%, מנורה 13.3%).
• 2021: שנת שיא בענף! רווחי נוסטרו גבוהים הודות לגאות בשוקי ההון וגביית דמי ניהול משתנים בפוליסות משתתפות ברווחים הביאו לזינוק בתשואה על ההון בכל הקבוצות:
  • הפניקס: 20.4%
  • מגדל: 15.8%
  • כלל: 14.0%
  • הראל: 13.6%
  • מנורה מבטחים: 12.4%

3. שנת 2022: נפילות בשווקים ואינפלציה בנזקי רכב

• בשנת 2022 חלה תפנית חדה כלפי מטה ברווחיות:
  • ירידות בשוקי ההון: גרמו להפסדי נוסטרו ולחסימת דמי הניהול המשתנים (חובת כיסוי בורות דמי ניהול לפני גבייה מחודשת).
  • שחיקה בחתימה האלמנטרית: האינפלציה העולמית והמקומית ייקרה את חלפי הרכב, לצד זינוק בהיקף גניבות הרכב בישראל, מה שהביא להפסדים כבדים במגזר הביטוח הכללי.
  • התשואה על ההון ירדה ל-1.5% בלבד בכלל, כ-9.1%–9.3% במנורה ומגדל, ו-9.9% באיידיאיי.

4. שנת 2023: התאמות תמחור ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל"

• הענף חווה התאוששות הדרגתית אך מתונה. חברות הביטוח נקטו בהעלאות מחירים חדות בפרמיות ביטוח הרכב והרכוש כדי לתקן את הפסדי החתימה.
• עם זאת, חוסר הוודאות הפוליטי-כלכלי ופרוץ המלחמה ברבעון הרביעי של 2023 עדיין הליטו צל על הרווחיות, והתשואה על ההון של חברות הביטוח הגדולות נותרה מתונה (מנורה 8.0%, הפניקס 7.3%, מגדל 6.8%, הראל 5.5%, כלל 2.6%).

5. שנת 2024: מפנה חיובי והטמעת תקני דיווח חדשים

• התאוששות חתמית ופיננסית: העלאות המחירים בענף הכללי הגיעו למיצוי והניבו רווחי חתימה, לצד התאוששות מרשימה של שוקי ההון בארץ ובעולם.
• השפעת עליית הריבית: סביבת הריבית הגבוהה החלה להשפיע לטובה על הכנסות המימון ועל הקלת עול העתודות בטווח הארוך.
• התשואות על ההון עלו לרמות של 15.3% בהפניקס, 15.0% במנורה, 10.4% בהראל ו-26.0% באיידיאיי.

6. שנת 2025 ועד היום (2026): רווחיות שיא היסטורית

• שנת 2025 רשמה תשואות שיא חסרות תקדים על ההון העצמי:

  • איידיאיי (ביטוח ישיר): 28.2%
  • איילון: 28.0%
  • הפניקס: 25.8%
  • מנורה מבטחים: 25.6%
  • הראל: 24.6%
  • כלל ביטוח: 21.0%
  • מגדל: 18.4%
  • ליברה: כ-46.4%

• המנועים המרכזיים לשיא הברור ב-2025–2026:

  1. סביבת ריבית גבוהה: מאפשרת לחברות הביטוח להשיג תשואות חיוביות יציבות על התיק המוסדי והנוסטרו, תוך שחרור עתודות ביטוח שנצברו בשנות הריבית האפסית.
  2. רווחי עתק בשוקי ההון: חזרה לגביית דמי ניהול משתנים לאחר כיסוי הבורות מ-2022.
  3. שיפור חתמי בענף האלמנטרי: תמחור מותאם בביטוחי רכב ודירות שהביא למעבר לרווחיות חתמית גבוהה.
  4. יישום תקן IFRS 17: השינוי החשבונאי המבוסס על שחרור רווח חתמי לפי תקופות הביטוח (CSM) תרם להצפת ערך ושקיפות גבוהה יותר של רווחי העבר הצבורים.

• תמונת מצב עדכנית (נכון ל-2026): התשואה המשוקללת במונחים שנתיים (TTM) נותרה ברמות גבוהות של כ-26%–30% ברוב הקבוצות המובילות.

להלן הנתונים והגרף של ההכנסות משירותי ענן של חברת נייס (NICE) לפי רבעונים החל משנת 2020:

דגשים והסברים:

• מטבע ומקור הנתונים: חברת נייס מדווחת בדולרים ארה"ב. הסכומים בגרף מוצגים במיליוני ש"ח (כפי שתורגמו וצוינו בתמציות הדוחות הכספיים הציבוריים של החברה).
• זמינות נתוני רבעון רביעי (Q4): בדוחות הכספיים התקופתיים, נתוני המגזרים מדווחים באופן פרטני עבור הרבעונים הראשונים (Q1–Q3), בעוד שתוצאות הרבעון הרביעי נכללות בתוצאות השנתיות המלאות ולכן אינן מופיעות כרבעון עצמאי נפרד בדוחות.
• מגמת צמיחה: כפי שניתן לראות בגרף, הכנסות חברת נייס ממגזר הענן מציגות צמיחה עקבית ומתמשכת לאורך השנים — מרמה של כ-611 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של 2020 ועד לרמה של מעל 1.9 מיליארד ש"ח ברבעון הראשון של 2026.

[מקור: תמציות הדוחות הכספיים התקופתיים של נייס, 2020–2026]

ב-10 השנים האחרונות (מראשית 2016 ועד ספטמבר 2026, על פני 2,620 ימי מסחר), מחזור המסחר היומי הממוצע במניות מדד ת"א-125 עומד על כ-1.32 מיליארד ש"ח ביום (1,322.25 מיליון ש"ח ביום), ונפח המסחר היומי הממוצע עומד על כ-67.17 מיליון מניות ביום.

בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה משמעותית במחזורי המסחר בבורסה בתל אביב.

התפתחות מחזור המסחר היומי הממוצע לפי שנה (במיליוני ש"ח)

פירוט לפי שנים:

דגשים מתודיים

• הרכב המדד: החישוב מתבסס על מחזורי המסחר היומיים במניות הראשיות שהיו חברות בפועל במדד בכל יום מסחר שנסקר.
• רפורמת המדדים (פברואר 2017): עד לפברואר 2017 המדד הרחב המקביל היה מדד ת"א-100, אשר הורחב במסגרת רפורמת המדדים של הבורסה למדד ת"א-125.
• מגמה: ניתן לראות קפיצה משמעותית במחזורי המסחר החל משנת 2020 (שנת הקורונה) ושיא נוסף בשנים 2025–2026.

על פי נתוני הבורסה, נסרקו 998 חברות (מתוכן ל-936 חברות קיימים סיכומי דוחות כספיים במערכת). נכון לעדכון האחרון, נמצאו 62 חברות נסחרות (פעילות) שבדיווח הכספי שלהן קיימת הערת עסק חי.

(הערת כיסוי: ברירת המחדל מוציאה חברות שנמחקו מהמסחר; במערכת קיימות 46 חברות מחוקות נוספות עם הערת עסק חי שלא נכללו ברשימה זו).

להלן הרשימה המלאה של 62 החברות:

לפי נתוני הבורסה והניתוח של הדוחות הכספיים במאגר, 12 חברות רשמו יציאה/הסרה של הערת "עסק חי" בין תיוגי הדוחות הרציפים שלהן:

מבוססות ברמת סבירות גבוהה (מעבר רציף בין דיווחים עוקבים)

1. אבוג'ן – הערת עסק חי הופיעה בדוח שנתי 2025 [מקור: דוח 1731635, YEAR_2025] והוסרה בדוח רבעון ראשון 2026 [מקור: דוח 1742619, Q1_2026].
2. ביוליין אר אקס – הערת עסק חי הופיעה בדוח רבעון שלישי 2025 [מקור: דוח 1704639, Q3_2025] והוסרה בדוח השנתי ל-2025 [מקור: דוח 1729953, YEAR_2025].
3. אקס טי אל – הערת עסק חי הופיעה בדוח שנתי 2025 [מקור: דוח 1753169, YEAR_2025] והוסרה בדוח חצי-שנתי H1 2025 [מקור: דוח 1713363, H1_2025].

מעברים עם פער נתונים בין דיווחים (דיווח חצי-שנתי / פער דיווח)

בחברות הבאות זוהתה הסרה של הערת עסק חי בין דוח שנתי 2025 לבין דוח מחצית ראשונה H1 2026. מכיוון שמדובר בדיווחים במרווח חצי-שנתי (פער דיווח נרחב יותר), השינוי מוצג בהסתייגות קלה:

4. אידומו – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1730632, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1766178, H1_2026].
5. ג'נסל – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1732715, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1763400, H1_2026].
6. גולדן אנרג'י – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1736377, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1767291, H1_2026].
7. טראקנט – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1736388, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1767717, H1_2026].
8. יעקובי קבוצה – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1735753, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1767724, H1_2026].
9. קאנדו דרונס – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1751569, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1764005, H1_2026].
10. ריטייל-מיינדס-ש – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1731844, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1766785, H1_2026].
11. ריי טי אל וי – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1732123, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1767512, H1_2026].
12. שור-טק השקעות – מ-שנתי 2025 [מקור: דוח 1727609, YEAR_2025] ל-מחצית ראשונה 2026 [מקור: דוח 1765194, H1_2026].

טבלת סיכום ריכוזית

הערת כיסוי: הנתונים מבוססים על דוחות כספיים שתומצתו ועובדו במערכת. חברה שלא נכללת ברשימה לא עברה שינוי מתועד במעמד הערת עסק חי בדיווחיה הזמינים.

בשנתיים האחרונות (מספטמבר 2024 עד ספטמבר 2026) נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב 52 חברות חדשות (באמצעות הנפקות ראשוניות לציבור - IPO, מיזוגים, או רישום כפול/ישיר).

להלן התרשים המציג את תשואות החברות החדשות מיום תחילת הרישום והמסחר שלהן ועד כה:

🏆 החברות הבולטות ביותר לחיוב (תשואות שיא)

📉 החברות שרשמו את הירידות החדות ביותר

📋 רשימה מלאה של 52 החברות שנכנסו לבורסה בשנתיים האחרונות

(מסודרות לפי תאריך תחילת המסחר, מהחדשה ביותר לוותיקה ביותר בתקופה)

📌 דגשים ומתודולוגיה

• היקף הכיסוי: הרשימה מבוססת על נתוני המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב עבור מניות ראשיות של חברות פעילות (לא מחוקות) שהחלו להיסחר בתקופה שבין 1 בספטמבר 2024 ל-8 בספטמבר 2026.
• מבנה הענפים: ענף הנדל"ן והבנייה בולט במיוחד בהיקף החברות החדשות (כמעט 40% מסך החברות החדשות), לצד חברות בענפי הטכנולוגיה, התעשייה והמסחר והשירותים.
• חישוב התשואה: התשואה מחושבת לפי השינוי באחוזים ממחיר הסגירה ביום המסחר הראשון שבו נרשמה המניה בבורסה (באגורות) ועד למחיר הסגירה העדכני.

להלן תרשים המציג את השינוי במספר החברות בעלות מניות סחירות בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל משנת 2020 ועד כה (ספטמבר 2026):

📊 סקירת המגמה לאורך השנים

• שנת 2020: בתחילת 2020 עמד מספר החברות בעלות מניה סחירה בבורסה על 364 חברות. עד לסוף אותה שנה עלה המנין ל-391 חברות.
• שנת 2021 (גל ההנפקות): שנת 2021 התאפיינה בגל חסר תקדים של הנפקות ראשוניות (IPO) ורישומים למסחר, ומספר החברות הציבוריות בעלות מניות סחירות זינק ל-480 חברות בסוף השנה (גידול של כ-23% בשנה אחת).
• שנים 2022–2024 (תקופת התייצבות): בשנים אלו הקצב התמתן, אך המשיך במגמה חיוביתתוף התייצבות:
  • סוף 2022: 496 חברות.
  • סוף 2023: 500 חברות.
  • סוף 2024: 508 חברות.
• שנים 2025–2026: בשנתיים האחרונות התחדשה מגמת הגידול עם הצטרפותן של חברות חדשות רבות, והגעת מספר החברות ל-534 חברות בסוף 2025 ול-557 חברות נכון לספטמבר 2026.

הקפיצה החדה במכפיל הרווח של מדד ת"א-35 בין יולי לאוגוסט 2026 נגרמה באופן ישיר מכניסתה של חברת פאלו אלטו (Palo Alto Networks) למדד ת"א-35 ב-10 באוגוסט 2026.

פירוט הגורמים והמנגנון:

1. מועד הזינוק המדויק:

   • 7 באוגוסט 2026 (לפני הכניסה): המדד מנה 35 חברות, ומכפיל הרווח של המדד עמד על 17.94.
   • 10 באוגוסט 2026 (יום כניסת פאלו אלטו): מספר חברות המדד עלה ל-36, ומכפיל הרווח של המדד זינק בבת אחת ל-27.60 (וסיים את חודש אוגוסט ברמה של 27.06).

2. משקל החברה ומכפיל הרווח שלה:

   • פאלו אלטו נכנסה למדד עם שווי שוק משמעותי ביותר (כ-900 מיליארד ש"ח) ומכפיל רווח גבוה של כ-93 עד 96.
   • חישוב מכפיל המדד מתבסס על היחס בין סך שווי השוק של כל החברות במדד לבין סך הרווח הנקי המצטבר (TTM) שלהן ($\frac{\sum \text{Mcap}}{\sum \text{Earnings}}$).
   • כניסתה של חברת ענק בעלת מכפיל רווח גבוה העלתה בבת אחת את המכנה והמונה של המדד באופן שהטה את הנתון המשוקלל כלפי מעלה בכ-10 נקודות מכפיל.